[aioseo_breadcrumbs]

חדשות האתר

שיתוף

מאמרים חדשים

תמונה של עדן ליבוביץ

עדן ליבוביץ

ייעוץ עסקי לעורכי דין- כשהצלחה משפטית לא מתורגמת להצלחה עסקית

בואו נשים את האמת על השולחן כבר בשורה הראשונה: היכולת שלכם לנסח כתב תביעה מבריק, לפרק התנגדויות בחקירה נגדית או למצוא תקדים משפטי נדיר – לא מעידה דבר וחצי דבר על היכולת שלכם לנהל עסק.

עורכי דין מצוינים מוצאים את עצמם במבוי סתום. ארגז הכלים שקיבלו בפקולטה למשפטים מלא בידע על דיני חוזים, עונשין ואתיקה, אך הוא חסר לחלוטין את הכלים הנדרשים כדי לנהל משרד רווחי בעולם האמיתי. באף קורס חובה לא לימדו אותם איך מתמחרים שעת עבודה כך שתהיה רווחית באמת, איך מנהלים תזרים מזומנים תחת שוטף פלוס, או איך מניעים צוות מזכירות ומתמחים מבלי להישחק.

הפער הזה – בין המצוינות המקצועית-משפטית לבין הניהול העסקי השוטף – הוא לא "תקלה", אלא מצב נתון וכמעט בלתי נמנע. הקמת משרד עורכי דין או ניהול פירמה קיימת דורשים סט כישורים שונה לחלוטין מזה שנדרש כדי לזכות בתיק. הבעיה מתחילה כאשר עורכי דין מנסים לפצות על החוסר בידע ניהולי באמצעות "עוד מאותו הדבר" – עבודה קשה יותר ושעות ארוכות יותר בתיקים משפטיים, מתוך תקווה שהצד העסקי יסתדר מעצמו. השיפור לא קורה מעצמו ולכן בדיוק נכנס לתמונה הצורך בייעוץ עסקי מתקדם. לא כזה שבא ללמד אתכם להיות עורכי דין טובים יותר – את זה אתם כבר יודעים לעשות – אלא כזה שבא להפוך את המשרד שלכם מחברה של "מומחים למשפט" לעסק רווחי, יציב ומנוהל היטב.

במאמר זה נצלול לעומק הייעוץ העסקי הייעודי לעורכי דין, נבין באילו צמתים הוא קריטי, וכיצד ניתן לגשר על הפער שבין עורך דין דגול למנכ"ל מצליח.

 

הממשק שבין משפט לעסקים

לאחר שהבנו את הפער המובנה בהכשרה המשפטית ובהתפתחות הטבעית של עורך דין בישראל- תחילת דרך כשכיר מתמחה, נשאלת השאלה הפרקטית: מתי הפער הזה הופך לבעיה אקוטית, וכיצד ייעוץ עסקי ייעודי לעורכי דין (בשונה מייעוץ עסקי לעסקים אחרים) נכנס לתמונה?

הניסיון מלמד שישנם צמתים ספציפיים בחייו של משרד עורכי דין שבהם התערבות חיצונית היא לא רק המלצה, אלא צורך קיומי.

 

פרק א': הצמתים הקריטיים – מתי עורך דין חייב לחבוש את כובע המנכ"ל?

חייו של משרד עורכי דין נעים על ציר התפתחות. בכל שלב בציר הזה, האתגרים משתנים, אך המכנה המשותף נשאר זהה: הצורך בקבלת החלטות עסקיות קרות, לעיתים במנותק מהשיקול המשפטי.

1. הלם המעבר: משכיר לעצמאי

הרגע שבו עורך דין מוכשר מחליט לעזוב משרד גדול ולפתוח "בוטיק" משלו הוא רגע מכונן. לרוב, יש לו את הידע המקצועי, אבל אין לו מושג כיצד בונים תכנית עסקית ומביאים מספיק לקוחות בשביל לקיים עסק בר קיימא. הטעות הנפוצה ביותר בשלב זה היא תמחור חסר ("אני אקח פחות כדי להשיג לקוחות") שמוביל למיתוג נמוך ולחנק תזרימי עתידי. ייעוץ עסקי בשלב זה עוסק ביסודות: הגדרת קהל היעד, בניית מיתוג שמשדר יוקרה (ולא "זול"), ותמחור שמשקף את הערך האמיתי ולא את הפחד של ההתחלה.

 

2. מלכודת תקרת הזכוכית (שלב הצמיחה)

המשרד קיים כבר כמה שנים, יש לקוחות, יש עבודה – אפילו המון עבודה. אבל בסוף השנה, עורך הדין מגלה שהוא עובד הרבה יותר קשה, אך הרווח נשאר זהה (או נשחק). זהו שלב קלאסי של "תקיעות". הבעיה כאן היא לרוב חוסר יעילות תפעולית או עבודה עם הלקוחות הלא נכונים. יועץ עסקי נכנס כדי לבצע תהליך של ניפוי ומיקוד: לזהות את התיקים הלא רווחיים, להיפרד מהם באלגנטיות (או למסגר אותם בקונטקסט המתאים), לייעל תהליכי עבודה ולשבור את המשוואה שבה הכנסה שווה רק לשעות עבודה של השותף.

 

3. הדרמה של השותפות: מיזוגים ופיצולים

באופן אירוני, עורכי דין שיודעים לנהל משא ומתן קשוח עבור לקוחותיהם, מתקשים לעשות זאת עבור עצמם מול שותפים פוטנציאליים או קיימים. כשמדובר במיזוג משרדים או בפירוק שותפות, הרגש והאגו משחקים תפקיד הרסני. כאן נדרש "ניהול מו"מ עסקי" נטו. היועץ העסקי משמש כגורם אובייקטיבי שמנטרל את המוקשים הרגשיים, בונה מנגנוני חלוקת רווחים הוגנים ומבטיח שההסכם העסקי יחזיק מעמד גם ברגעי משבר.

 

4. "כיבוי שריפות": המשבר הניהולי והפיננסי

זהו המצב שאליו אנו שואפים לא להגיע, אך הוא נפוץ מאוד. לרוב, הלחץ בתזרים המזומנים הוא רק קצה הקרחון, כשמתחת לפני השטח מסתתרת אנרכיה ניהולית. המשבר מתאפיין ב"דלת מסתובבת" של עובדים ובאווירה של כאוס:

  • טעויות קריטיות בגיוס: גיוס עובדים (מזכירות, מתמחים או עו"ד שכירים) מתוך לחץ ("צריך מישהו דחוף לאתמול"), ללא סינון מקצועי וללא התאמה לתרבות המשרד. התוצאה היא עובדים לא מוכשרים שגורמים יותר נזק מתועלת.
  • היעדר הגדרת תפקידים (SOP): כשלא ברור מי אחראי על הגבייה, מי על תיוק המסמכים ומי על הקשר עם הלקוח, נופלים דברים בין הכיסאות. עורך הדין מוצא את עצמו עוסק במיקרו-ניהול ובתיקון טעויות של אחרים במקום לעבוד בתיקים רווחיים.
  • חוסר בהכשרה וחפיפה: הציפייה שעובד חדש "יקלוט את העבודה לבד" היא מתכון לכישלון. ללא תהליך הכשרה סדור, העובדים מתוסכלים והתפוקה שלהם נמוכה.

בשלב הזה, הייעוץ העסקי לא נועד 'להחליף' אתכם או לנהל את המשרד במקומכם, אלא בדיוק להיפך – להחזיר את השליטה לידיים שלכם. היועץ נכנס לתמונה כגורם מקצועי ואובייקטיבי שמנטרל את רעשי הרקע: הוא מסייע לכם למפות את המבנה הארגוני הנכון, לבנות נהלי עבודה ברורים ולהכניס שקט תפעולי למערכת. המטרה היא אחת: ליצור מנגנון שעובד בצורה חלקה, כך שתוכלו להפסיק להתעסק במיקרו-ניהול ולחזור להוביל את הפירמה מלמעלה, בראש שקט."

 

פרק ב': לא "סתם עסק" – המאפיינים הייחודיים של ייעוץ עסקי למשרדי עו"ד

חשוב להבין: משרד עורכי דין אינו חנות נעליים וגם לא חברת הייטק. מי שמנסה להחיל עקרונות ניהול גנריים על פירמה משפטית, צפוי להיכשל. ייעוץ עסקי מתקדם לעורכי דין חייב לקחת בחשבון את המאפיינים הייחודיים של הגילדה:

 

1. הרגישות האתית והרגולטורית

עסק רגיל יכול לעשות מבצעי "1+1" או טלמרקטינג אגרסיבי. משרד עורכי דין כפוף לכללי אתיקה נוקשים, לחיסיון עו"ד-לקוח ולתדמית של מכובדות. יועץ עסקי שאינו מבין את עולם המשפט לחלוטין עלול להציע הצעות שיווקיות שיסכנו את הרישיון של הלקוח שלו. החוכמה היא לדעת איך לשווק ולצמוח בתוך הגבולות הללו, ולמנף את המוניטין המקצועי ככלי העסקי החזק ביותר.

 

2. ניהול "הון אנושי" אינטליגנטי

במשרד עורכי דין, "מכונות הייצור" הן בני אדם אינטליגנטים, דעתניים ולעיתים שחוקים. ניהול של עורכי דין שכירים ומתמחים דורש אינטליגנציה רגשית גבוהה. הגישה של "תעשה מה שאני אומר כי אני הבוס" לא עובדת על דור ה-Y וה-Z במשפטים. הייעוץ מתמקד ביצירת מסלולי קידום, תמריצים שאינם רק כספיים (כמו מנטורינג ואופק לשותפות), ומניעת שחיקה, כדי לשמר את הידע בתוך המשרד.

 

3. המהפכה בתמחור: מעבר לשעות עבודה (Value Pricing)

המודל הישן של "שעות חיוב" (Billable Hours) הולך ונעלם, או לפחות משנה את פניו. לקוחות דורשים ודאות. ייעוץ עסקי מתקדם מלמד את עורכי הדין לעבור לשיטות תמחור חכמות:

  • ריטיינרים רווחיים: איך לוודא שהלקוח בריטיינר לא "שותה" את כל זמנו של המשרד בהפסד.
  • תמחור מבוסס ערך (Value Pricing): הגבייה אינה לפי כמה זמן עבדת, אלא לפי כמה כסף חסכת או הרווחת ללקוח.
  • אחוזי הצלחה מדורגים: יצירת מנגנונים שמגדרים את הסיכון של המשרד ומגדילים את הרווח במקרה של הצלחה פנומנלית.

ההבנה העמוקה של המנגנונים הללו היא מה שמבדיל בין משרד שרק "מתפרנס", למשרד שבונה הון ועוצמה עסקית.

 

פיתוח עסקי לעורכי דין

רבים טועים לחשוב שפיתוח עסקי הוא שם נרדף לשיווק (שיווק דיגיטלי אורגני או ממומן למשל), אך מדובר בשתי דיסציפלינות שונות. בעוד ששיווק נועד להביא "לידים" (פניות) דרך חשיפה ופרסום, פיתוח עסקי (Business Development) עוסק בבניית מערכות יחסים אסטרטגיות, יצירת שיתופי פעולה ומציאת אפיקי הכנסה חדשים על בסיס הנכסים הקיימים של המשרד.

 

מה זה אומר בפועל עבור עורך דין?

פיתוח עסקי הוא המעבר מגישה פסיבית ("מחכים שהטלפון יצלצל") לגישה אקטיבית של ציד הזדמנויות:

יצירת "מפני עבודה" (Referrals): לא עוד הסתמכות על המלצות אקראיות, אלא בניית בריתות אסטרטגיות עם רואי חשבון, יועצי מס, סוכני ביטוח או משרדי עו"ד מתחומים משלימים (למשל: עו"ד משפחה שיוצר שת"פ קבוע עם עו"ד נדל"ן לצורך מכירת דירות בגלל גירושין).

מיצוי הפוטנציאל מלקוחות קיימים (Cross-selling): משרד שמייצג חברה בתיק ליטיגציה, יכול וצריך להציע לה גם ייעוץ בדיני עבודה או קניין רוחני. פיתוח עסקי מלמד איך לזהות את הצורך הזה ולמכור אותו נכון.

פתיחת נישות חדשות: זיהוי מגמות בשוק (כמו רגולציה חדשה ב-AI או נדל"ן בחו"ל) והתאמת המשרד לתת-התמחות רווחית לפני המתחרים.

 

איפה זה פוגש את הפירמה באבולוציה שלה?

פיתוח עסקי הוא בדרך כלל השלב הבא אחרי שלב "ההישרדות" וההתבססות הראשונית.

בשלב ההקמה: עוסקים בלהביא כל תיק אפשרי כדי לשרוד.

בשלב הפיתוח העסקי: המשרד כבר יציב, יש תזרים, וכעת המטרה היא צמיחה חכמה (Scale). זהו השלב שבו המשרד רוצה להפסיק לרדוף אחרי כל לקוח קטן, ולהתחיל לבנות "מערכת" שמזרימה עבודה איכותית באופן שוטף. ייעוץ עסקי בשלב הזה מתמקד במינוף הקשרים והמוניטין שנצברו כדי להזניק את המשרד לליגה של הגדולים.

 

דוקטור מנשה רוזנפלד- היועץ העסקי של עורכי הדין בישראל

נתונים של חברות המידע העסקי (כמו CofaceBDI) מצביעים בעקביות על כך שכ-20% ממשרדי עורכי הדין נמצאים ברמת סיכון גבוהה או בקשיים תזרימיים. אבל הנתון הכואב באמת הוא 'הסגירה השקטה': בכל שנה, מאות עורכי דין עצמאיים סוגרים את הדלת, לא בגלל שהם לא משפטנים טובים, אלא בגלל שהם לא הצליחו לפצח את השיטה העסקית. הם חוזרים להיות שכירים עם תחושת החמצה, רק כי לא היו להם הכלים הניהוליים לשרוד בג'ונגל הצפוף של השוק הישראלי.

אם הגעתם עד לכאן, אתם כנראה מבינים שהפער בין היכולת המשפטית שלכם לבין התוצאות העסקיות בחשבון הבנק הוא לא גזירת גורל. כדי לגשר על הפער הזה, אתם לא צריכים עוד "יועץ" שיכתוב לכם סיסמאות יפות, אלא איש שטח מנוסה שמדבר את השפה של המגזר העסקי והמשפטי כאחד.

ד"ר מנשה רוזנפלד הוא דמות יוצאת דופן בנוף הייעוץ העסקי בישראל. עם למעלה מ-40 שנות ניסיון, ד"ר רוזנפלד לא מגיע רק מהאקדמיה (כבעל PhD במנהל עסקים), אלא מהשטח הבוער: הוא כיהן כמנכ"ל של חברות ייצור וסחר בינלאומיות, שימש כיו"ר חברות נדל"ן ומחזיק בתפקידים ציבוריים בכירים (ביניהם קונסול כבוד של אל-סלבדור וסגן נשיא לשכת היועצים העסקיים בישראל).

הניסיון העצום הזה, המשלב ראייה אסטרטגית רחבה עם הבנה פרקטית של "הבראת עסקים", מאפשר לד"ר רוזנפלד לזהות תוך זמן קצר את החסמים במשרד עורכי הדין שלכם ולהפוך אותם למנועי צמיחה.

אל תחכו למשבר הבא או לשחיקה שתכניע אתכם. קחו את השליטה על המשרד שלכם עוד היום.

לתיאום פגישת אבחון דיסקרטית ולבניית אסטרטגיה מנצחת לפירמה, אתם מוזמנים ליצור קשר ישיר עם ד"ר רוזנפלד בנייד: 054-5484444

 בוחרים
מנכ"לים בוחרים - פורסם בגלובוס

 33 מנהלים ומנהלות בכירים בוחרים את סיפורי ההצלחה היצירתיים והנועזים ביותר של מותגים וחברות ברחבי העולם.פורסם...

 2022 (3)
90 ימי חסד: מה עליך לעשות בימים הראשונים כמנכ"ל? - פורסם בוואלה

בתפקיד ניהולי ראשון או חדש, יודעים המנכ"לים כי לפניהם 90 ימים להשתלט על התפקיד ולנוע קדימה אחרת...

 2022 (2)
מנכ"לים בכירים במשק מסכמים את השנה - פורסם במעריב online

ביקשנו ממנהלים בכירים במגוון תחומים במשק לסכם את השנה כפי שעברה עליהם: כיצד התמודדו עם אתגרים, האם היו...

מנכלים
מנכ"לים מעדיפים לסמוך על אינטואיציה - ולא על נתונים - פורסם בכלכליסט

סקר שכלל 1,300 מנהלים בחברות גלובאליות מובילות מלמד כי למרות ההתפתחויות באיסוף וניתוח מידע, אופי קבלת...

אשמח לסייע, אנא השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם