האגף מסווג מוסד חייב במס כמוסד ללא כוונות רווח (מלכ"ר), לפי התנאים הבאים: 

• מטרת עיסוקו אינה השגת רווחים – בין אם היו לו רווחים וגם אם לא. המבחן לכך עשוי להיות:
  • מתן השירות בהתנדבות.
  • מתן שירות במחירים נמוכים באופן קבוע ממחירי השוק.
• בתקנון החייב במס נקבע:
  • הנכסים וההכנסות של המוסד החייב במס, ישמשו אך ורק לצורך קיום מטרותיו המוצהרות.
  • חלוקת רווחים או טובות הנאה בכל צורה שהיא בין חבריו – אסורה.
  • כשיפרקו את המוסד, ולאחר שהחובות שלו ישולמו באופן מלא –  אם נשארו נכסים, הם יועברו  לידי מוסד ללא כוונות רווח (מלכ"ר) אחר שהמטרות שלו דומות. הנכסים לא יחולקו בין חברי המוסד.
• עיון במאזן הכספי של המוסד מעלה:
  • גירעון תפעולי – גירעון  לאורך זמן, יכול להצביע על כך שהמוסד אינו עסקי רווחי, ואין בכוונתו להשיג רווחים.
  • מקורות המימון של המוסד הם: תקציב ממשלתי, מוסדות ציבור או תרומות יחידים – ולכן נראה שאין מדובר בגוף עסקי.
  • יתרת הכספים בסוף השנה אינם מחולקים, אלא מיועדים להמשך הפעילות.
  • אין מאזן כספי (רישום חדש של מוסד ללא כוונת רווח -מלכ"ר) – יש להגיש תחזית הכנסות והוצאות – שתכלול גם את מקורות המימון.
  • פעילות המוסד מראה שהיא אינה עסקית כמקובל, ואינה מתחרה בעסקים אחרים באותו תחום. לכן, הרישום כמוסד ללא כוונות רווח, לא יביא להפליית המוסד לטובה, בהשוואה לעסקים אחרים.
• אם יש הצדקה עניינית לשינוי ברישום, כי ניתן להפריד מנהלית וארגונית – בין עיסוקיהם השונים של החייבים במס, לצורך רישום חלקי.
• פגיעה לא מוצדקת בהכנסות האוצר – שעלולה להיווצר מעצם הרישום המבוקש.

לתשומת ליבכם:

• סעיף 58 לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975, נותן למנהל סמכות לשנות את הסיווג של חייב במס לסוג אחר, לכל הפעילויות שלו וגם לחלק מהן.
• המנהל יכול לשנות את הסיווג – אם ראה שמהות פעילות המוסד, קרובה יותר לסוג האחר.
• שינוי הסיווג יכול להתבצע ביוזמה של אחד מהבאים:
  • המנהל.
  • המוסד החייב במס.